מופתיותה של מוזיקת המטאל

מ־Manowar עד Rhapsody

למרות שבמאמר אחר ירדתי על התמלילים Manowar ושל Rhapsody, הרי אני זכאי גם לטעון שמבחינה מוזיקאלית שני להקות אילו הן מצוינות, ונתחיל עם Manowar: מבלאדות פסנתריות עמוסות מיתרי כלי־קשת ורגש כגון Master of the Wind ו־Hart of Still ועד המנוני המטאל הרבים מספור הם מראים כישרון מוזיקאלי אדיר, במלל הם גורמים להתעלות רוח וגאוות יחידה של ההשתייכות לחבורת המטאליסטים העולמית, מטיפים לעזרה ולהגנה על החלש... גם שרירים גבריים שזופים בבגדי עור שחור צמוד ומבריק זה יפה וגברי... אבל לפעמים הם לא יודעים את הגבול בין הגזמה אווילית (שעלייה כבר ירדנו) לערכים נעלים במלל ולאסתטיקה עוצמתית בלבוש וההופעה ומתבטאים התבטאויות מטופשות מחוץ לבמה. אלא שההגזמה במלל ובחזות עד גרוטסקיות וגיחוך אינם קשורים למצוינות המוזיקאלית שהם מפגינים, מבלאדות שלא היו מביישות את גדולי המלחינים של המוזיקה הקלאסית אירופה במאה ה־19, אפקטים קוליים של קרבות- מעתיקים ועד מודרניים, השלובים בשירי הבֿי מטאל מלודי ועוצמתי. והרי הם חלוצי השימוש באפקטים קוליים שכאלה ברמה זו.

Rhapsody כבר המשיכו למקום יותר רחוק, מוזיקת מטאל סימפונית עם צלילי תזמורות של המוזיקה האירופאית הקלאסית, מוזיקה ותכנים הרואיים ואפיים כמו בסרטים הגדולים של הוליווד של פעם. אז ירדנו עליהם במאמר הקודם כי התוכן המילולי שלהם קליל וללא מסרים מעמיקים. גם אופרטות ומחזות־זמר וסרטים מוזיקאליים לא מתחייבים למלל ותכנים רציניים אלא לקלילים עם מוזיקה מופתית.

זמרות האופרה של Nightwish ו־Epica לעומת הגראולים של Deiseid

מההשפעות הסימפוניות של האיטלקים אנו הולכים וממשיכים לשלל זמרות אופרה כמו טריה טרונן מ־ Nightwish וכמו השימוש של Epica הגות'מטאליסטים ההולנדים בזמרת אופרה כסולנית כצעד קדימה בכיוון הקלאסי האירופאי. הרי שבניגוד קיימות שאגות ונהמות בהמיות מהשאול של זמרי הדת' והבלק שסולנה של Deiseid מביא לקיצוניות שנייה בגראולים החזקים שלו.

מהעדין ביותר לברואלי ביותר ומשם מהמהיר ביותר לאיטי ביותר

הבלדות של ה־Scorpions כמו Still Loving Yoy ו־Winds of Changes נחשבות לדבר העדין ביותר במטאל. לעומתה Napalm Death  הלכה בסוף העשור הקודם והקצינה את סגנונה לברוטאל והפכה למובילה בסגנון, כשלמעשה סגנון זה קיים כ־30 שנה והוא הברוטאלי ביותר במטאל.

ואם עסקנו ב־Napalm Death, הרי שהיא אחת הלהקות המובילות בגראיינדקור- הסגנון הכי מהיר במטאל במפעם (=טמפו) של עד 300BPM ומשם לעומתו לפֿיונראל דום של Remembrance, למשל, שהוא הסגנון הכי איטי ועצוב במטאל עם מפעם של עד 20BPM, עד כדי כך איטי שהפעמות בו לא ממש מוגדרות.