Hard Glam Metal

בעקבות תפנית חזרה להבֿי מטאל הקשוח וחזרה לתרבות הרחוב הקשוחה, של Mötley Crüe, בשנת 1987, ולתכנים יותר קשים ואפלים מהמקובלים בסצנת הגלאם המלוקקת והשמאלצית, בסוף שנות ה־80 Guns N Roses החלו גל חדש של להקות גלֶאם בעלות תדמית קשוחה של יוצאי חבורות רחוב של נוער עבריין וחסר־בית מאזורים מוכי פשע. הם היו רחוקים מתדמית ההֵר מטאל המלוקקת והמוזיקה שלהם לא הייתה פופ מטאל כמו של כל הלהקות בסצנה אלא חזרה למקורות הגבריים ואפילו המאצ׳ואיסטיים של הרוק מטאל, היא כללה סאונד רועש כמו של הבֿי מטאל והליריקה לא הייתה שמחה
וריקנית ועסקה בצדדים הקשים, האפלים והעצובים של תרבות הסקס, סמים ורוקנ׳רול.
הבחורים ובכלל החבר׳ה מסצנת ת׳רש המפרץ הסטרייטית אהבו אותם משום שהיו גבריים וקשוחים והבחורות אהבו אותם מכיוון והיו להקת גלֵאם וגם היו להם כמה בלאדות, גם אם הליריקה שלהם עסקה בכאב ובריקבון של הסצנה ואם עסקה באהבה היא תמיד הייתה נכזבת וכואבת. Metallica, שהתנגדה לסצנת ההֵר מטאל בשנאה הומופובית, קידמה אותם בתחילת דרכם, כולם אהבו אותם.
עוד להקה שלקחה את התדמית הקשוחה היא Skid Row המופרעת. שתי הלהקות שרדו בשנות ה־90 והמשיכו להצליח גם לאחר נפילת סצנת ההֵר מטאל. להקה נוספת היא Ugly Kid Joe, שלא זכתה להצלחה לאחר תחילת שנות ה־90 ונפילת הסצנה, משנות ה־90 המאוחרות ואילך והמשיכה כלהקת גראנג׳רוק.
בארץ אלמנה שחורה לא שרה על הצד האפל והלא שמח של הסצנה, כמו הלהקות האמריקאיות שהוזכרו לעיל, בסוף ה־80׳S ובתחילת ה־90׳S, אלא שרה בשלושת העשורים האחרונים על הצד האפל והעצוב של החיים במציאות בארץ.