הקדמה

הרעיון לספר צץ בשנת 2002, בעקבות הצורך שלי להסביר על המטאל לחברים לא מהסצנה התחלתי לכתוב קבצי ו'ורד הבנויים מכותרות של שמות ז'אנרים וסגנונות של המטאל ומוזיקה קרובה בראשי פרקים. משנת 1999 התחלתי להתעניין יותר בהגדרות סגנוניות של מוזיקת המטאל ובקטלוג שלה עקב קריאה של הקטלוגים של רייבֿן מיוזיק של ישי שוורץ וגליונות של המגזין מטאל האמר ישראל; בתחילת שנות האלפיים נחשפתי לשלושה מגזיני אינטרנט: מטאליסט, הבֿי מטאל ובלוג בשם בועת המטאל של כרמית שנסגר, ז"א הקישור לא עבד אחרי שקראתי מאמר אחד. שמעתי את המוזיקה שכתבו עליה, ולמרות שכבר התחלתי לדון עם חברים על רוק ומטאל ב־1992 וב־1997 ישבתי עם מוזיקאי מטאל ישראלים והשתתפתי בדיונים, ושאלתי שאלות ולפעמים גם עניתי מהידע שלי (שהיה מצומצם יחסית) סתם כדי להעביר את הזמן, חפירות בסבבה. תמיד בין נושאי ההתעניינות שלי הייתה המוזיקה באופן כללי, קראתי ספרים על מוזיקה בכלל באופן כללי והקשבתי למוזיקה שעליה קראתי, ובהמשך גם למדתי קצת לנגן, באופן מסודר, מה שחיזק את הקשר בין הידע התיאורטי להבנתו. תכניות טלוויזיה בערוץ 8 נתנו ידע כללי במוזיקה בכלל אך מעט מאוד על המטאל, ב־VH1 היו תכניות תיעודיות שחיזקו את הידע ההיסטורי על המטאל וסוגי מוזיקה קרובים, זאת עוד משנות התשעים. מאמצע שנות האלפיים החלתי להיחשף למקורות אינפורמציה אינטרנטיים: ו'יקיפדיה בעברית ובאנגלית, אנציקלופדיה מטאליום- ארכיבי המטאל וה־BNR של המטאל כהשלמה. גם יוטיוב מהווה מקור לתחקירים מעניינים ועוזר להכיר את המוזיקה והלהקות.

הצורך להסביר נושא לאנשים שלא מבינים בו, או מבינים פחות ממני, והיכולת לדבר עליו עם אנשי מקצוע (מוזיקאים מקצועיים ומוזיקולוגים) נותן המון ביטחון עצמי, אך גם יוצר דילמה- צורך להסביר בצורה ’עממית‘ לאנשים שלא מבינים מצד אחד ולהעלות את רמת הבנתם מהיסוד לרמה מקצועית, ומצד שני לכתוב ברמה מספיק סבירה לאנשי המקצוע אך לא להישאר קר ומנותק, כך שכתיבה אקדמית טהורה לא תספיק כאן, אך כתיבה פופוליסטית מתלהמת בסופרלטיבֿים גם תחטיא את המטרה.

דילמה נוספת היא לנסות לנהל דיון רציני בנושא שסובל מסטיגמה, דעות קדומות, וסטריאוטיפים בקרב הציבור הרחב והאליטות התרבותיות ולהתגבר עליהן.

אני מקווה שהצלחתי להתגבר על הבעייתיות ולענות על הצרכים ע"י כתיבת חיבור זה. שגם הורדתי התנגדויות ויצרתי הבנה, ושגם הגדלתי את הידע, יצרתי האחדה במערכת המושגים והפכתי אותם לנגישים לכל אחת ואחד. אני מקווה שבפעם הבאה שתשמעו שיר מטאל או תראו קליפ, תבינו אותו מבחינה מוזיקאלית ותדעו את ההגדרה הסגנונית שלו. אני מקווה שמטאליסטים חדשים יכירו את מורשתם המוזיקאלית, שהוותיקים יוכלו לקבל ולהבין את ההתפתחויות החדשות במטאל ושהלא מטאליסטים יקבלו את המטאל והמטאליסטים למיניהם ויסור מחסום הפחד והשנאה, ובייחוד ליצור עניין במוזיקת המטאל.

הספר כותב על סגנונות מוגדרים המשתייכים לז'אנרים מוגדרים ולא על מגמות, כך שסגנון מתויג תחת ז'אנר אחד, מאוד מסוים, ולא תחת מספר ז'אנרים.

מטאל פרוגרסיבי או סימפוני לא יהוו הגדרה כללית חוצה ז'אנרים, מאותה הסיבה, הספר אינו מגדיר מגמות אלא מאורגן בצורה מסוימת להגדיר סגנונות המתויגים לז'אנרים מסוימים, בצורה הירארכית ברורה שבה סגנון מצוי תחת ז'אנר מסוים אחד בלבד; כך שדומדת' לא יוגדר כדת'/דום השייך גם לז'אנר הדת' וגם לז'אנר הדום, במקרה זה הדום. והבלקנדת' לא  יתויג כדת'/בלק תחת שני זאנרים- דת' ובלק, אלא רק כבלק מטאל.