Progressive Metal

הרוק המתקדם והגל הראשון של המטאל התפתחו במקביל בסוף שנות השישים ובמשך שנות השבעים. במהלך ההתפתחות הנפרדת להקות רבות ביקשו לחבר בין שני הסגנונות. זה התחיל ב־Uriah Heep ששילבה בין אלמנטים מהרוק המתקדם למוזיקה של הגל הראשון של המטאל ב־1972 ולאחר־מכן לרוק מטאל אך הראשונה ששילבה בין ההבֿי מטאל של סוף שנות השבעים לרוק המתקדם הייתה Rush שבמחצית השנייה של שנות ה־70 לקחה את הרוק המתקדם לכיוון ההבֿי מטאל. באמצע שנות השמונים החלו לפעול חלוצות הסגנון Fates Warning, Queenserÿche ו־Kings X ובסוף העשור הצטרפה המצליחה שבהן- Dream Theater, ששילבה השפעות של ג׳אז ופֿיוז׳ן בנוסף על ההשפעות הפסיכדליות ושל הרוק המתקדם. במהלך שנות ה־90 הסגנון פרח ופנה לכיוונים נוספים ע״י להקות כמו Symphony X.

​

​

בעוד ברוק המתקדם השירים ארוכים ולעיתים הופכים ליצירות של עד חצי שעה בהבֿי מטאל השירים קצרים יותר ונמשכים 4-8 דקות. במטאל השירים מכילים 5 עד 8 אקורדים בעוד ברוק המתקדם ההרמוניות מורכבות מיותר אקורדים בשיר. ברוק המתקדם הדגש הוא על כלים כמו אורגן חשמלי וחליל, כלים לא שכיחים ברוק, בעוד במטאל הדגש הוא על גיטרות דומיננטיות ותופים עוצמתיים.
מבחינת הליריקה ברוק המתקדם, יש התקדמות איטית לפואנטה בבניית השיר, מבנה מורכב הנעזר האמצעים אמנותיים רבים כגון דימויים ומטאפורות, תוך התעסקות רבה בטבע, רגשות ומדע־בדיוני. במטאל ישנו מיעוט באמצעים אמנותיים ותקיפה חזיתית של הנושא, ישר לעניין כמו בעיטה לפנים, וההתעסקות היא בנושאים כגון פנטזיה, פוליטיקה, מלחמות, מגיה, מוות וכדומה.
הסגנון לוקח את האגרסיביות של המטאל ומשלב אותה עם התחכום, החלפות המקצבים והעיבודים הפרוגרסיביים המפתיעים; וגם משלב את המילים האפלות של המטאל יחד עם הבנייה המורכבת והמתוחכמת של הרוק המתקדם המכילה אמצעים אמנותיים. נגינה טכנית, מהירה ומתוחכמת של הרמוניות מורכבות בגיטרות ומקצבים
משתנים בתופים עם דאבל באס.

​

​

​

Comma, Leviathan, Phoenix Rizing, Evergray, Threshold, Nevermore וגם Orpheus Blade ו־Project הישראליות.