המתכות הקסומות
חלק מפרק לדוגמא
ההומינינים של כדור הארץ
פרק זה עוסק בידע הביולוגי, הפלאנתולוגי, האנתרופולוגי, אתנולוגי ואחר שנצבר במשך זמן רב, ומביא תגליות חדשות תוך שימוש בכלים חדשים שהם חוד החנית של המדע. הוא הנו מדעי ואמיתי, ומהווה בסיס לפיתוח הבדיוני בשלושת הפרקים שאחריו. באמת המדעית שבו הוא שונה מכל שאר פרקי הספר, מכיוון והנו עוסק במציאות חיינו, ולא במציאות הנפרסת בסאגה זו.
הכתוב בפרק הוא סיפור הבריאה של האדם על כדור הארץ, לפי המדע המערבי המודרני וכרקע לו נמסר ידע אסטרונומי ופיזיקלי על בריאת היקום, הגלקסיות, הכוכבים והעולם, שקדמו לו.
נראה שזהו סיפור בריאה ליניארי מהמפץ הגדול ועד תולדות האדם על כדור־הארץ, אך לא כך הוא, ישנם הרבה התפצלויות והתפצלויות של התפצלויות; הלכנו בדרך שמובילה מנקודת מוצא מסוימת למחוז חפצינו בדרכים ובצמתים שסומנו.
לא כולם מסכימים עם סיפור בריאה זה, או לפחות עם כל חלקיו. ישנם סיפורי בריאה רבים במציאות חיינו וזה אחד מהם, הוא גם קיים בכדור הארץ, ביקום של הדקליון, במציאות הנפרסת בסאגה זו, אך בשינויים ובהתאמה למציאות של הסאגה הזו.
דרוג התבוניות של בע"ח
מוזכרים כאן טקסונים וקטגוריות טקסונומיות שנתייחס אליהם בהמשך הפרק. דרוג התבוניות הוא לפי ההתפתחות המוחית. את דירוגי התבוניות בכדור הארץ כתבנו כאן:
דרגת התפתחות ראשונית: תבוני: אדם חושב מודרני; תת־תבוני 1: ניאנדרטלי, לונגי, רודזי, חושב ארכאי ובכור- מגיעים לבגרות מלאה בגיל 25, תחילת ההתבגרות המינית בגיל 10 והשלמת הבגרות המינית בגיל 14;
דרגת התפתחות משנית:- תת־תבוני 2: האיידלברגי, דאלי ודיניסובֿי- מגיעים לבגרות מלאה בגיל 20, תחילת ההתבגרות המינית בגיל 8 והשלמת הבגרות המינית בגיל 12;
דרגת התפתחות שלישית:- תת־תבוני 3: ספרנו ואנטססור- מגיעים לבגרות מלאה בגיל 16, תחילת ההתבגרות המינית בגיל 7 והשלמת הבגרות המינית בגיל 11;
דרגת התפתחות רביעית:- תת־תבוני 4: זקוף, גרוזיני, פֿלורנסי ועובד- מגעים לבגרות מלאה בגיל 11;
דרגת התפתחות חמישית:- תת־תבוני 5: מיומן, דו־רגלי, רודולפֿוני ונאדלי וגם הגָרְח כצורה פחות תבונית- מגעים לבגרות מלאה בגיל 8 חוץ מהאחרון
שבגיל 6;
שאר דרגות ההתפתחות:- אל־תבוני: שאר הבע"ח.
מבנה היקום והיווצרותו
לאחר הסבר כללי על דרגות התבוניות של יצורים תבוניים ותת־תבוניים, כלומר ההתפתחות המוחית, נעבור לתיאור כללי של הסביבה שבה הכל מתרחש ולהיכן שהתפתחו החיים ועד האינטיליגנטי (=תבוני) שבהם בפרק זה- האדם. המקום והזמן בהם הכל מתרחש הן במציאות חיינו והן במציאות הנפרשת בסאגה, היקום, או הקונסטלציה בה הוא מצוי כמצב קיים מסוים. הרי כדור הארץ הוא חלק מהיקום וכדי שנבין איך התפתח ואיך התפתחו עליו החיים נצטרך להבין איך נוצר היקום ומה מבנהו. בייחוד כדי להבין את מקומו וזמנו של כדור הארץ בו.
תיאוריות קוסמולוגיות
את מבנה היקום והווצרותו מסבירות תיאוריות קוסמולוגיות ומודלים הנגזרים מהן, והרי כמה מודלים בקצרה עם אזכור קצרצר של התיאוריות מהן הם נובעים.
היקום בחלל־זמן על־רב־יקומי
נתייחס כאן פחות למושג חלל־זמן ויותר למושג שיוצר אותו ונוצר בו- היקום. או בעצם, כך מתברר, יקומים רבים והאינטראקציה ביניהם.
על־יקום רב־מימדי (= מוּלְטִידַאיימֶנשוֹנָל סוּפֶּרבֶֿרס) עם יקומי ממברנה מימדית רב־שכבתית לפי תיאורית העל־מיתר
לתיאורית העל־מיתר היו חמש גירסאות שפותחו במקומות שונים ואי אפשר היה לאחדם לתיאוריה אחת. אלו היו חמש תיאוריות על־מיתר שונות שהסבירו שהיקום בעל עשרה מימדים וחלקיקי היסוד הנם מיתרים חד־מימדיים זערוריים במישורים בני שני מימדים. איחודם לתיאוריית־על אחת, שמאחדת את שלל חמשת התיאוריות, נעשה לפי מודל בו היקום בן אחד־עשרה מימדים והוא בעצם על־יקום המכיל הרבה יקומי ממברנה
רב־מימדיים נפרדים.
יקומי הממברנה בנויים משכבות שהפנימית שבהן- הגרעין בן אחד־עשרה מימדים; השנייה- קליפה עשרה־מימדית וכו'... ואנו נמצאים בקליפה ארבעה־מימדית (שלה שלושה מימדי מרחב ומימד זמן אחד) על־פני קליפה חמישה־מימדית. מעין קליפות בצל.
המפץ הגדול, לפי מודל זה, נוצר עכב התנגשות של שתי ממברנות. האנרגייה של ההתנגשות יצרה את המפץ הגדול וכך נוצר היקום שלנו.
היקום כרב־יקום (= מוּלְטִיבֶֿרס) המורכב מיקומים מקבילים לפי תיאורית הקו'נטים
לפי תיאורית קו'נטים, כנגזרת של החוק השני של תיאוריית הקו'נטים- עקרון אי הוודאות, קיים מודל אחר בו כל אפשרות לשינוי אפילו ברמה הקו'נטית (הזעירה ביותר) יוצר יקום מקביל אפשרי כל רגע נתון. כך שבפוטנציה קיימים יקומים מקבילים רבים מספור. זהו מודל הרב־יקום.
סוּפֶּרמוּלְטִיבֶֿרס (= על־רב־יקום) איחוד התיאוריות למודל מאוחד
מכיוון ושני המודלים קיימים במציאות הדקליון כבסיס להתרחשויות בו. ותיאוריית הקו'אנטים קיימת בכל יקום מהעל־יקום. המודל הראשון מכיל את השני. העל־יקום מורכב מרבי־יקומים.
המפץ הגדול או פעימה חוזרת
70% מהמדענים בכדור הארץ סבורים שברגע אחד נוצר כל החומר שביקום יש מאין בנקודה סינגולרית ואח"כ התפשט. 30% מהמדענים סבורים שמאחר וכוחות הדחיה שנוצרו מאנרגיית החום וגרמו להתפשטות היקום נחלשו גבר עליהם כח המשיכה הכבידתי והייקום קרס והתקווץ. ההתקווצות לא הייתה עד סינגולריות אלא עד נקודת צפיפות קרובה אליה שיצרה חום אדיר שהגביר את אנרגיית הדחיה וגרם להתפשטות חוזרת של היקום. אירוע זה התרחש לפני 13.7 ביליון שנים. בגיל 10 בחזקת מינוס 43 שניות היקום היה בטמפרטורה של 10 בחזקת 32 מעלות קלווין ואי אפשר לראות מה קרה לפני כן.
תיאורית התפיחה (= אינפלציה)
במשך 10 בחזקת מינוס 35 השניות הראשונות מהיווצרותו היקום הכפיל את גודלו 100 פעמים, פעם בכל 10 בחזקת מינוס 37 שניות; לאחר מכן ההתפשטות נעצרה.
התפשטות היקום ומבנהו
כשהיקום היה בגיל 200,000 שנים הוא החל להתפשט מחדש בתאוצה פוחתת. הסיבה הייתה גורם חדש- אנרגיה אפלה. לא ידוע מה מקורה וישנן השערות רבות מהו. באותו הזמן נוצרו הכוכבים הראשונים.
גלקסיות ומיקומן וארגונן ביקום וקרינת הרקע הקוסמית והרקומבינציה
עדות למפץ הגדול בו נוצר החומר ביקום יש מאיין או לפעימה בה אורגן החומר הקיים ביקום היא קרינת הרקע הקוסמית. הבדלים בצפיפות החומר עם הווצרות היקום כפי שאנו מכירים אותו יצרו הבדלים בקרינת הרקע הקוסמית. במקומות הצפופים נוצרו צבירי גלקסיות.
קרינת הרקע הקוסמית נוצרה עקב אירוע הרקומבינציה בו נוצרו אטומי מימן מהפלזמה ואפשרו לאור להאיר. זה קרה כשהיקום היה בן 300,000 שנים והתקרר לטמפרטורה של 3,250 מעלות קלווין בקירוב.
הגלקסיות עצמן נוצרו כאשר היקום היה בן מאתיים מליון שנים. הן מסודרות בצבירי גלקסיות ואלה בצבירי־על וכן הלאה.
קיימות שלוש צורות עיקריות של גלקסיות: ספירלית- כמו שביל החלב; דיסקה עגולה; וערפילית בלתי־סדירה. גלקסיה ממוצעת מאגדת בתוכה מאה בליון כוכבים. קיימות גלקסיות ננסיות המכילות מליון עד ביליון כוכבים. שביל החלב היא גלקסיה המכילה מאתיים בליון כוכבים.
חומר כוכבי רגיל, חומר אפל ואנרגיה אפלה
החומר הכוכבי הרגיל מאיר ופולט קרינה בשל האינטראקציות הגרעיניות שבתוך הכוכבים. החומר האפל לא. פיזיקאים אוהבים לקרוא ”אפל‟ לכל מה שלא פולט אור, או קרינה בכלל.
החומר האפל מורכב משני סוגי חומר: האחד- גופי הילה מאסיביים = Massive compact halo objects = מַאצ'וֹז = MACHOs (חורים שחורים וחומר לכתני); והשני- חלקיקים מאסיביים בעלי אינטראקציה חלשה = Weakly interaction massive particles = וִ'ימְפְּס = WIMPs (ענני גזים ואבק צפופים) ומכיל גם חלקיקי חומר אקזוטיים.
האנרגיה האפלה מספקת הסבר להתרחקות הגלקסיות זו מזו והתפשטות היקום. לא ידוע מאלו חלקיקים היא מורכבת.
החומר הכוכבי הרגיל הנו 2% ממסת היקום, החומר האפל הנו 32% ממסת היקום והאנרגיה האפלה היא כל השאר- כלומר 66% ממסת היקום.
מודל כיכר הלחם הנאפת והתפשטות היקום בתאוצה פוחתת
מתצפית במבנה היקום התברר שהיקום הנראה מוקף במחסום שבו אין נראות גלקסיות או כל אור אך מחסום זה מתרחק עם התפשטות הגלקסיות. ההסבר הוא שמחסום זה הוא חומר אפל ומה שמרחיק את הגלקסיות זו מזו היא האנרגיה האפלה.
היקום בנוי ככיכר לחם בתנור האופה, בבצק נוצרות בועות עקב ההתחממות והן מתפשטות וגדלות. הבצק הוא החומר האפל; בבועות, בחלל הכיס קימות הגלקסיות בינות האנרגיה האפלה המתפשטת ולכן היקום תופח בתאוצה פוחתת.
המיון הטקסונומי והפֿילוגנטי
מציין סוג, מציין מין, מציין תת־מין (היכול להכיל מספר זנים, במקרה ויש זנים) ו־מציין זן (Bread או String) בתת־שבט הומינינה (ההומינינים) Hominina או בכלל.
זה הוא דרוג הטקסונים כאשר טקסון הקצה הוא הקטגוריה הטקסונומית; מין או ואריאנט (= תת־מין או זן) יהוו את הקטגוריות הטקסונומיות, כאשר הדבר תלוי בכך שאם המין הנו האחרון בדרוג או שהנו מתחלק לוואריאנטים.
הטקסונים מדורגים: ממלכה ← מערכה או חטיבה ← מחלקה ← סדרה ← משפחה ← שבט ← סוג ← מין וכו', כאשר יש קבוצות ביניים במקרה הצורך; בשיטת המיון החדשה לא חייב כל טקסון להיכלל בטקסון שמעליו.
השיוך הטקסונומי של תת־שבט ההומינינים Homininaמדורג כדלהלן:
על־אימפריית דמויי אורגניזמים Organismiiformes
אימפריית אורגניזמה Organisma
תת־אימפריית האורגניזמים החדשים Novaia
על־ממלכת יוקריה Eukarya
קבוצת־על יחידי קרום התא Unikota
קבוצת חסרי גרעין הזירעון Opisthokonta
קבוצת התאים החיים השלמים Holozoa
קבוצת בעלי זרועות צייד תאיות Filozoa
קבוצת בעלי תאים דמויי תאי בעלי חיים Metazoiformes
ממלכת בעלי החיים Metazoa (נקראת גם Animalia)
תת־ממלכת רב תאיים אמיתיים Eumetazoa
קבוצת בעלי סימטריה דו־צדדית Bilateria
קבוצת בעלי חלל בטן מדומה Nephrozoa
בת־ממלכת בעלי צלום Coelomata
על־מערכת שניוני הפה Deuterostomia
מערכת מיתרנים Chordata
תת־מערכת גולגולתיים Craniata
בת־מערכת חולייתנים Vertebrata
קבוצת חולייתנים לסתניים Gnathostomata
קבוצת גרמיים Teleostom
קבוצת עצמותיים Euteleostomi
קבוצת עצמותניים Osteichthyes
קבוצת בשרניי הסנפירים Sarcopterygii
קבוצת רפידיסטיים Rhipidistia
קבוצת ראתיים Dipnoi
קבוצת דמויי ארבע־גפִּיִים Tetrapodomorpha
קבוצת ארבע־גפִּיִים Tetrapoda
קבוצת דמויי זוחלים Reptilomorphea
קבוצת קולטילוזאוריים Cotylosauria
קבוצת שפֿיריי העוברים Amniota
קבוצת סינאפסידיים (בעלי פתח צדע אחד) Synapsida
קבוצת סינודונטים Cynodontia
קבוצת יוסינודונטטטם Eucynodontia
קבוצת פליקוזאוריים Pelycosauria
קבוצת תראפסידים Therapsida
על־מחלקת דמויי יונקים Mammaliformes
מחלקת יונקים Mammalia
תת־מחלקת יונקים מולידי וולדות חיים Theria
בת־מחלקת יונקים אמיתיים Eutheria ידועים גם בשם שיליינים
מחלקת־משנה שילייתנים Placentalia
מחלקת־משנה שילייתנים מודרניים Boreoeutheria
על־סדרת אפיתריים Epitheria
קבוצת שילייתנים לאורואסייתים Laurasiatheria
קבוצת יוארכולוטוגליריים Euarchontoglires
קבוצת יוארכונטיים Euarchonata
קבוצת דמויי פרימאטים Primatomorpha
סדרת פרימאטים Primates
תת־סדרת קופֿאים Haplorhini
בת־סדרת קופים (סימיאנים) Simiiformes
על־משפחת קופים צרי אף (קופי העולם הישן) Catarrhini
משפחת קוֹפֿוֹנִים (Apes = אייפים = קופים חסרי זנב) Hominoidae
תת־משפחת הומינידיים Hominidae
בת־משפחת הומיננאים Homininae
שבט הומיניניים Hominini
תת־שבט הומינינים Hominina
עד כאן עסקנו בנתיב האבולוציוני מבלי להתייחס להתפצלויות, מכאן נעסוק בהתפצלויות הפנימיות של הטקסון לטקסונים שמתחתיו מהסוג למין ועד לקטגוריית הקצה הטקסונומית, אם היא המין עצמו או שהוא מחולק לווריאנטים. עיקר עיסוקו של פרק זה הוא בחלוקה הפנימית בתוך תת־שבט זה (ההומינינים) ובמיון הטקסונומי והפֿילוגנטי בתוכו, המתואר בהמשך כדלהלן:
סהלונפיתקוס
קוֹפֿוֹן־קרקע Sahelanpithecus
סוג זה שייך לבת־משפחת ההומיננאים Homininae (אשר התפצלה לשני שבטים- לשבט ההומיניניים Hominini ולשבט הגוריליניים (גורילות) Gorilini ולא לתת־שבט ההומינינים Hominina; אשר התפצלה בזמנה מתת־משפחת הומינידיים Hominidae לבת־משפחה זו ולבת־משפחת הפונגינאים (אורנגאוטנים) Ponginae.
סהלונפיתקוס צ'אדנזיס
קוֹפֿוֹן־סהלן צ'אד Sahelanpithecus tchadensis מ־7,000,000 לפנה"ס
אוררין
(דמוי־)אדם Orarin
אוררין טוגננזיס
(דמוי־)אדם ראשון Orarin tungenensis מ־6,025,000 לפנה"ס
ארדיפיתקוס
קוֹפֿוֹן־קרקע Ardipithecus
ארדיפיתקוס קדבה
קוֹפֿוֹן־קרקע קדבה Ardipithecus kadabba מ־5,800,000 לפנה"ס עד 5,200,000 לפנה"ס
ארדיפיתקוס רמידוס
קוֹפֿוֹן־קרקע רמידי Ardipithecus ramidus מ־5,300,000 לפנה"ס עד 4,400,000 לפנה"ס
מין זה הוא הראשון ששייך לשבט ההומיניניים Hominini ולא לתת־שבט ההומינינים Hominina וממנו התפצל תת־שבט זה ותת־שבט הפאנינים (שימפנזים) Panina.
פריאנתרופוס
קדם־אדם Praeanthropus
סוג זה הוא הראשון ששייך לתת־שבט ההומינינים Hominina בשבט ההומיניניים Hominini וממנו התפתחו הסוגים האחרים בתת־שבט זה.
פריאנתרופוס אנמזיס
קדם־אדם אנאם Praeanthropus anamesnis מ־4,200,000 לפנה"ס עד 3,900,000 לפנה"ס
פריאנתרופוס אפֿרנזיס
קדם־אדם אפֿאר Praeanthropus afarensis מ־3,900,000 לפנה"ס עד 2,900,000 לפנה"ס
פריאנתרופוס גרחי
קדם־אדם גָרְח Praeanthropus garhi מ־3,000,000 לפנה"ס עד 2,000,000 לפנה"ס
אוסטרלונתרופוס
איש־דרומי Australonthropus
נקרא בעבר אוסטרלופיתקוס = אייפ־דרומי Australopithecus.
אוסטרלונתרופוס פרומתאוס
איש־דרומי פרומתאוס Australonthropus prometheus מ־3,668,000 לפנה"ס
אוסטרלונתרופוס בחראלע'זלי
איש־דרומי בָּחְר־אֶל־עַ'זַל Australonthropus bahrelghazali מ־3,600,000 לפנה"ס
אוסטרלונתרופוס אפריקנוס
איש־דרומי אפריקני Australonthropus africanus מ־3,000,000 לפנה"ס עד 2,000,000 לפנה"ס
אוסטרלונתרופוס סדיבה
איש־דרומי המעיין Australonthropus sediba 1,977,000 לפנה"ס
קנייאנתרופוס
איש־קנייה Kenyanthropus
קנייאנתרופוס פלאטיופס
איש־קנייה שטוח־פנים Kenyanthropus platyops 3,350,000 לפנה"ס
פרנתרופוס
איש־כבד־לסת Paranthropus
פרנתרופוס אתיופיקוס
איש־כבד־לסת אתיופי Paranthropus eathiopicus מ־2,700,000 לפנה"ס עד 2,500,000 לפנה"ס
פרנתרופוס בואיזי
איש־כבד־לסת ע"ש־בּוֹאִיז Paranthropus boisei מ־2,600,000 לפנה"ס עד 1,200,000 לפנה"ס
פרנתרופוס רובַּסְטוס
איש־כבד־לסת איתן Paranthropus robustus מ־2,000,000 לפנה"ס עד 1,200,000 לפנה"ס
הומו
אדם Homo
הומו האביליס
אדם המיומן Homo habilis מ־2,500,000 לפנה"ס עד 1,600,000 לפנה"ס
הומו גאוטנגנזיס
אדם דו־רגלי Homo gautengensis מ־1,900,000 לפנה"ס עד 600,000 לפנה"ס
הומו נאלדי
אדם הכוכב Homo Naledi מ־333,000 לפנה"ס עד 234,000 לפנה"ס
הומו ארקטוס
אדם הזקוף Homo erectus מ־2,000,000 לפנה"ס עד 13,000 לפנה"ס; מספר תת־מינים לדוגמא:
הומו ארקטוס פלאוג'ווניקוס
אדם יאווה Homo erectus palaeojavanicus מ־1,850,000 לפנה"ס עד 38,000 לפנה"ס
הומו ארקטוס לנטיאננזיס ← הומו ארקטוס פקיננזיס
הומו ארקטוס הגיע לסין החל מ־1,700,000 לפנה"ס אך לא היה בעל מאפייני ואריאנט ייחודי עד התפתחות שני תתי־מינים אילה: אדם לנטיאנה Homo erectus lantianensis מ־600,000 לפנה"ס עד 420,000 לפנה"ס ← אדם פקין Homo erectus pekinensis מ־480,000 לפנה"ס עד 230,000 לפנה"ס
הומו ארקטוס סולואינזיס
אדם סולו Homo erectus soloensis מ־320,000 לפנה"ס עד 100,000 לפנה"ס
הומו ג'ורג'יקוס
אדם גרוזיה Homo georgicus מ־1,800,000 לפנה"ס
הומו לוזוננזיס
אדם לוזון Homo luzonensis מ־64,700 לפנה"ס עד 48,000 לפנה"ס
הומו פֿלורסיינזיס
אדם פֿלורנס Homo floresiensis מ־100,000 לפנה"ס עד 10,000 לפנה"ס
הומו רודולפֿנזיס
האדם הרודולפֿי Homo rudolfensis 1,950,000 לפנה"ס
הומו ארגסטר
האדם העובד Homo ergaster מ־1,900,000 לפנה"ס עד 1,300,000 לפנה"ס
הומו אנטססור
Homo antecessor מ־1,200,000 לפנה"ס עד 500,000 לפנה"ס
הומו האיידלברגנזיס
אדם האיידלברג Homo heidelbergensis מ־600,000 לפנה"ס עד 200,000 לפנה"ס
הומו ניאנדרטלינזיס
האדם הניאנדרטלי Homo neanderthalensis
הומו ניאנדרטלינזיס ניאנדרטלינזיס
האדם הניאנדרטלי האירופאי Homo neanderthalensis neanderthalensis מ־200,000 לפנה"ס עד 13,000 לפנה"ס
הומו ניאנדרטלינזיס קספוס
האדם הניאנדרטלי המזרחי (מהסהר־הפורה) Homo neanderthalensis caspus מ־100,000 לפנה"ס עד 38,000 לפנה"ס, נרשם כאן כאילו הוא וריאנט אחד אך אוכלוסייה זו הכילה למעלה מתריסר זנים שונים
הומו ספרננזיס
אדם ספרנו Homo ceperanensis 860,000 לפנה"ס
הומו דיניסובה
אדם דיניסובה Homo denisova מין שנמצאו ממצאים שלו במערת דניסובֿה 38,000 לפנה"ס
הומו דאליאנזיס
אדם דאלי Homo dalienezis מ־258,000 לפנה"ס עד 18,000 לפנה"ס
הומו לונגי
אדם הדרקון Homo longi 144,000 לפנה"ס
הומו רודזיינזיס
אדם רודזיה Homo rhodesiensis מ־300,000 לפנה"ס עד 123,000 לפנה"ס
הומו ספיינס
האדם החושב Homo sapiens
הומו ספיינס ארקייקוס
האדם החושב הארכאי Homo sapiens arcaicus מ־200,000 לפנה"ס עד 68,000 לפנה"ס
הומו ספיינס אידלטו
האדם החושב הבכור Homo sapiens idaltu מ־155,000 לפנה"ס
הומו ספיינס ספיינס
האדם החושב המודרני Homo sapiens sapiens מ־78,000 לפנה"ס עד ימנו
אנשי מערת הצבי האדום
זן עירוב זה של האדם החושב המודרני ואדם דניסובה היה מצוי מ־12,500 לפנה"ס עד 9,500 לפנה"ס ולפי בדיקת DNA מיטוכונדרי הנו מקורם של מספר זני אדם בני־זמננו כגון האוסטרלואידים והמלנזים. לכן נחשב האדם הקדם־חושב כבן מיננו, או ליתר דיוק כבן מין מעברי של האדם החושב, כמו אדם רודזיה שהתפתח ממנו.
התפשטות האדם בן־זמננו ו־40 הוואריאנטים שלו
במבוטיד
(ננס) פיגמי.
פלאונגרידי
(מערב אפריקה), כולל הוטנטוטי ובושמני.
מונגולונגרידי
בנטו
(דרום אפריקה).
חוזייני
(דרום אפריקה).
סודנוגינאי
(מרכז אפריקה).
מוּרִי
(סהרה).
נוּבִּי
בֶּגָ'ה
אתיופי
נילוטי
קווקזי
ארמנידי
דרווידי
טמילי וסינהלי (בהודו אך בסרילנקה נחשב להינדוארי).
הינדוארי
הודי ופקיסטני.
איראני
פרסי ואפגאני.
מידטרני
אלפיני
בלטוסלאבי
נורדי
פֿינואוגרי
אורלאלטי
ארכאואסיאתי
טורקוטטרי
מונגוליד
ארקטי
הנואיט (אסקימוסי).
נורת'ואינדיאני
מייאצטקי
אמזוני
אנדי
פטגוני
ודידי
אוסטרואסיאתי
פולינזי
אנדומיד
(ננס).
אאטיד
(ננס) נגריטי.
אוסטרלואיד
אבוריג'יני.
מיסטיזי
מולטי
קַאפֿוּזִי
לגבי הוריאנטים של האדם בן־זמננו
קיימים 40 זנים [הזנים הם למעשה אתניקות, כלומר קטגוריות אתניות ולא טקסונומיות. למעשה קיימים כ־200 זנים אך חלוקה זו הינה מורכבת מדי ולכן עלינו למעלה בהיררכיה וחזרנו אחורה בזמן מבחינת הקטגוריות לכדי 40 קטגוריות שמאגדות כמה קטגוריות אחרות. בחלוקה ל־200 ההבדלים המורפולוגיים יהיו קטנים מדי.], אשר מאפייניהם העיקריים הם מורפולוגיים: אנטומיים- מבנה גוף, ופיזיונומיים- צורת ותווי הפנים (אשר ציינום לעיל), אלא שאינם תמיד תואמים הבדלים ודמיון פיזיולוגי, ביוכימי ובמיוחד גנטי בין תתי־מינים וזנים ובתוכם ולכן לא נותנים תמונה אמיתית ומספקת לגבי מוצא ושיוך אתני ולכן החלוקה להם אינה נחשבת אמינה מספיק לצורך המיון הטקסונומי או האבולוציה בשבעים אלף שנות התפשטותו של המין שלנו על פני כדור הארץ.
הסיבה לכך נעוצה במוביליות הרבה של אוכלוסיות, בערוב ביניהן, בין אם מדובר בנדידות עמים של אוכלוסיות שלמות ובין אם מדובר בתנועת וחילופי פרטים בודדים בין אוכלוסיות, באופן קבוע, במשך תקופות מסוימות. לא נוצרות אוכלוסיות מבודדות לאורך זמן מספיק כדי שהבדלים מורפולוגיים אלה, ישקפו הבדלים אדפטיביים אמיתיים שאינם יכולים להיווצר, לכן גם אין פיצול למינים חדשים באנושות.
החלוקה הזאת אינה נכונה מהבחינה הפֿילוגנטית לחלוטין, אך היא נותנת תמונה לגבי השינויים המורפולוגיים עם קשר גיאוגרפי מסוים וגם קשר היסטורי רופף מסוים בין הוואריאנטים. למעשה קיימים 1000 זנים של האדם בן זמננו לפי מחקרים גנטיים שהקשר ביניהם לחלוקה שהוצגה כאן הוא חלקי אך היא תואמת הבדלים מורפולוגיים ולכן עדיין שימושית למרות שאין קשר ביניהם להבדלים אימונולוגיים (של מע' החיסון) למשל, שיכלו להעיד על הבדלים במוצא בעוד שבחלוקה ל־1000 יש.
האלף נוצרו ממאתיים קבוצות אתניות בעלות מאפיינים מורפולוגיים המוכפלים בחמשת קבוצות מוצא אימהיות.
גם החלוקה ל־1000 זנים, למרות התלהבות המדענים ממנה בסוף העשור הראשון של המאה ה־21, אינה הגיונית לקטגוריות קצה טקסונומיות. המין שימפנזה מצוי (Pan troglodytes) הקרוי גם צ'ימפ אחד משני המינים בסוג שימפנזה (Pan) בתת־שבט הפאנינים (שימפנזים) (Panina) השני בשבט ההומיניניים (Hominini) מתחלק לארבעה תתי־מינים המתחלקים לשבע אוכלוסיות, למרות המגוון הגנטי בין פרטים בתוך אוכלוסייה מכל אחת מהאוכלוסיות הגדול מזה שבכל המין האנושי, לא האוכלוסיות ולא קבוצות פרטים בתוכן בעלות דמיון גנטי הוגדרו כזנים, אלא הקטגוריות הטקסונומיות הסופיות הן תתי־המינים:
השימפנזה המצוי המרכזי (Pan troglodytes troglodytes);
השימפנזה המצוי המערבי (Pan troglodytes verus);
השימפנזה המצוי הניגרי־קמרוני (Pan troglodytes ellioti);
השימפנזה המצוי המזרחי (Pan troglodytes schweinfurthi); וכן קיים מין נוסף, בסוג זה (ובתת־שבט בכלל) בסכנת הכחדה השימפנזה הגמדי (Pan paniscus) הקרוי גם בּוֹנוֹבֿוֹ. מלבד זאת במאובנים מקובלת חלוקה למינים וואריאנטים לפי קריטריונים מורפולוגיים וכך גם כאן תשמר החלוקה המסורתית למרות שאין לה משמעות מדעית.
הוספה
בת־משפחת הומיננאים Homininae התפצלה לשבט ההומיניניים (Hominini) ולשבט גורילניים (Gorillini) בו קיים סוג אחד- גורילה (Gorilla), המתחלק לשני מינים, שכל אחד מהם מתחלק בתורו לשני תתי־מינים, סך־הכל ארבעה תתי־מינים בשני מינים בסוג והם:
גורילה מערבית (Gorilla gorilla)
גורילת השפלה המערבית (Gorilla gorilla gorilla)
גורילת גדת הנהר (Gorilla gorilla diehli)
גורילה מזרחית (Gorilla beringei)
גורילת הרים (Gorilla beringei beringei)
גורילת השפלה המזרחית (Gorilla beringei gaueri)
הבדלים בתוך הווריאנטים האנושיים
הבדלים אלה אינם נחשבים מבחינה טקסונומית ולכן לא מיינו לרמה זו. 40 זני האדם המודרני; זוהי החלוקה לוריאנטים. בתוך הווריאנטים קיים טווח של שוני בגוון העור, צבע השיער וצבע העיניים, כאשר שיער השייבה הנו תוצר של אובדן פיגמנטים עקב הזדקנות בגיל מאוחר. הבדלים אילה, קיימים בהתאמה, גם אצל מיני יצורים רב־תאיים אחרים, אלא שבבע"ח וצמחים רבים הבדלים בגוונים ובצבעים של חלקים בהם, בניגוד לאדם, הנם יסודיים ועמוקים בגנטיקה שלהם ולכן משמעותיים מבחינה טקסונומית ומהווים בסיס למיונם, מורים על הבדלים פיזיולוגיים וביוכימיים, וכן מלמדים אותנו על הפיצול וההתפתחות האבולוציוניות של קטגוריות אלה בטקסון המסוים בו הם נמצאים.
צבע שיער
בלונדיני (= זהוב)
ג'ינג'י (= אדמוני)
קסטני (= ערמוני)
סטני (= שחמוני)
ברונטי (= חום)
שחרחר
שיער שיבה
כסוף
אפור
לבן
סוג שיער
מקורזל
מתולתל
גלי
חלק
צבע עיניים
כחול
אפור
ירוק
צהוב/דבש
חום
שחור
תמונה חופשית משיתוף קבצים מאתר Pixabay.
זמין בשבילכם לכל שאלה
ותגובה
אם אהבתם את מה שהיה כאן ואתם מעוניינים בתכנים דומים, או לשמור על קשר עם האתר ולהתעדכן מדי פעם,
אתם מוזמנים להרשמה כמנויים.